הרקפת והתנועה הציונית
הציונות, שעשתה רע לרבים מצמחי הבר, עשתה רק טוב לרקפות. מתברר כי חורשות האורן הרבות, שנטעה הקרן הקיימת במאה ה-20, מיטיבות עם הרַקֶפֶת המצוּיה: הרקפת צומחת להפליא בצל האורנים, ומכיוון שרוב הצמחים מתקשים לגדול שם, משתלטות הרקפות על שטחים נרחבים בחורשות האורנים ויוצרות בהן מרבדים מרהיבים.

בית הגידול הראשוני של הרקפת הוא חגווי הסלע - בית גידול דל שהתחרות בו מעטה. ייתכן כי העמידות היחסית של הרקפת לתנאי סביבה גרועים מחד גיסא, ומיעוט הצמחים שגדלים תחת האורנים מאידך גיסא, הם שהפכו את חורשות האורנים למקום מתאים במיוחד לרקפת. כך "כבשו" הרקפות את החורשות, שהן בית גידול מלאכותי, מעשה ידי אדם.


הטיול בגבעת הרקפות (המקום ידוע גם בשם יער הרקפות) פשוט מאוד וקל מאוד: עולים בשביל הטבעתי שסללו ילדי גלעד ופשוט סובבים את הגבעה. השביל עולה אל צידה הגבוה של הגבעה, יורד בקצה הרחוק שלה וחוזר בין החורשה לשדה אל נקודת המוצא. בחלק העליון של הגבעה פורחים באביב צמחים רבים, ובהם צִבעוני ההרים, עירית גדולה ועִיריוני צהוב.

איך מתמודדים עם קשיים חברתיים?
אורך חייהם של רוב הפרחים הוא כשלושה ימים. משך חיי פרח הרקפת ארוך במיוחד - יותר משבועיים. מסתבר כי אורך חיי הפרח נמצא ביחס הפוך לקצב ביקורי המאביקים אצלו. ככל שקצב הביקורים נמוך יותר, כך משך חיי הפרח ארוך יותר: דומה הדבר לבעל חנות שיש לו מעט לקוחות. מה יעשה? יאריך את שעות הפתיחה של החנות. ומה יעשה צמח שיש לו מעט לקוחות? יאריך מאוד את חיי פרחיו וכך יזכה בכל זאת לביקורים.

נדיר ביותר לפגוש דבורה המבקרת ברקפת. אחד הגורמים למיעוט המבקרים אצל הרקפת הוא המיבנה המיוחד של הפרח: הוא הפוך על ראשו, והדבורים המבקרות בו צריכות להתהפך כדי להגיע לאבקה. רוב אוכלוסיות הרקפות בארץ פורחות בחורף, והפרח ההפוך מסוכך על אברי המין מפני הגשם. עוד גורמים למיעוט המבקרים הם הגמול המועט שמציעה הרקפת (אבקה בלבד) ועונת הפריחה שלה: הרקפת מתחילה לפרוח באמצע החורף, כאשר המאביקים עדיין נדירים.

"קשיי החברה" של הרקפת סייעו לה לזכות באהבת האדם: כאשר תירבת האדם צמחים, הוא בחר בצמחים שפרחיהם גדולים וצבעוניים ומאריכי חיים. אחד מאותם נבחרים היה הרקפת המצויה, שהיא מין הרקפת בעל הפרח הגדול ביותר. ממנה תורבתה רקפת הנוי הנפוצה כצמח בית וצמח גינה. ואנו למדנו כיצד נוכל "לצוד" צמחי בר בעלי משך חיי מדף ארוכים: עלינו לשים לב בטיולינו לשכיחות הביקורים בפרח ולבחור דווקא את המינים שחרקים נמנעים מלבקר בהם.